בכל שנותיי בתור יועץ בטיחות אני נשאל שוב ושוב אותה שאלה: מה כמות הקהל שניתן להכניס למקום מסוים. לעיתים קיים רצון מצד ההפקה להכניס כמות קהל גדולה יותר בשטח מסוים מכל מיני שיקולים של רווחיות, כמות החשיפה ועוד.

לצערי בארץ אין מקומות מאוד גדולים שנועדו לאספות, וכשמבקשים להפיק מגה אירוע כמו אירוע חו"ל, אין הרבה אופציות למקומות סגורים בפרט ומקומות פתוחים בכלל.

הוצאות האירוע הן מרובות. אומנים, במות, מתקנים, מסכים, בפירוטכניקה וטכנולוגיה עכשווית.

עניין נוסף הוא עניין הצפיפות. אנו הישראלים אוהבים להתקהל ולהצטופף, אנו אוהבים להיות במקום גדוש אנשים, להרגיש חלק קטן מהמון, להרגיש שאנו נמצאים במקום שרבים היו רוצים להיות בו, ושכל המי ומי משתתף בו, מקום הנראה ריק נותן לנו את התחושה של חוסר הצלחה.

כאשר אנו באים לבצע תיק בטיחות לאירוע, אנו לוקחים בחשבון את כל הפקטורים האלה, אך מקפידים ליצור את הסביבה הבטוחה, שתעביר אירוע בכיף וללא תקלות. הרצון למנוע סכנות ולהחזיר הביתה בשלום את ילדינו שחזרו מבילוי הוא זה שעומד תמיד לנגד עיני.

בסקר שערכה כנסת ישראל לאחרונה, התגלה כי מדינת ישראל הינה מבין המחמירות בעולם בנושא של תפוסות קהל באירועים המוניים.

להלן דרישות החוק הקיימות כיום בנושא תפוסות קהל:

כמות קהל

לפי החוק הקיים כיום תפוסת הקהל באירועים המוניים המתקיימים הן בשטח פתוח תחת כיפת השמיים, והן המתקיימים באולמות סגורים תפוסת הקהל נקבעה לפי מקדם של 1 אדם לכל מ"ר.

תפוסת הקהל באירוע נקבעת לפי שני פרמטרים עיקריים:

א. שטח נטו העומד לרשות הקהל

שטח הנטו נקבע כשטח שבו הקהל עומד ומתפקד תוך הורדה של שטחי שירות כדוגמת מטבחים, שטחי בר, מחסנים, משרדים, שירותים ציבוריים וכד'. השטח נטו זהו השטח אותו לוקחים לצורך חישב תפוסת הקהל.

ב. כמות ורוחב פתחי היציאה

קיימים מפתחות שונים לחישוב רוחב וכמות יחידות היציאה באירועים המוניים תחת כיפת השמיים ובמקומות סגורים. באירועים תחת כיפת השמיים קיים תקן 5688 המגדיר בצורה ברורה את אופן החישוב של פתחי היציאה. באירועים המתקיימים במקומות סגורים פונים לחוק תכנון ובניה ושם מוצאים בצורה מפורטת את כמות פתחי היציאות ומה רוחבם לכל אתר ואתר לפי סיווג בית העסק.

כאשר לוקחים את שני הפרמטרים של שטח נטו לקהל ורוחב ומספר פתחי היציאה הגורם הקטן מבניהם יהיה הגורם המגביל והקובע את תפוסת הקהל המותרת באתר.

לדוגמא: במקום שבו השטח העומד לרשות הקהל הינו כ-800 מ"ר וכמות פתחי המילוט ורוחבם מספיקים לתפוסה של 700 איש, כמות הקהל תקבע על 700 איש בלבד למרות שקיים שטח נוסף העומד לרשות המבלים.

נושא תפוסות קהל הוא תורה שלמה וישנם חוקים מוגדרים.

למעוניינים להעמיק יותר בנושא הכנתי סיכום מפורט מתוך חוק תכנון ובניה בנושא תפוסות קהל:

רוחב ומספר פתחי היציאה:

רוחב כתפיים ממוצע של אדם הינו כ-55 ס"מ, רוחב זה נקרא בבטיחות "רוחב יחידת יציאה".

כל המידות בבטיחות נקבעות ככפולות של המידות הללו כלומר רוחב של 110 ס"מ = 2 יח' יציאה. רוחב של 165 ס"מ = 3 יח' יציאה, 220 ס"מ = 4 יח' יציאה וכו'.

בכדי לקבוע את רוחב הפתחים הנדרש ואת מספרם יש להשתמש בנוסחה הבאה:

מספר האנשים =מקדם התפוסה
60/90
מספר האנשים הרצוי נקבע לפי שטח נטו לקהל.

60-90 = זהו מקדם שנקבע כדי להגדיר שני סוגים של מבנים:

90= באולם שבו היציאה/ת הינן ישירות אל החוץ, כלומר פותחים את דלת היציאה ואנו במפלס הרחוב ונמלטים ללא מדרגות או מכשולים בדרך.
60= באולם שבו היציאה/ת נעשות דרך גרמי מדרגות או כבשים, כלומר, בכל קומה שאינה מפלס הרחוב כדוגמת מרתפים או קומות.
מקדם התפוסה – באירועים המוניים ובמקומות להתקהלות הינו מקדם 1 אדם לכל מ"ר.

המספר שיוצא מתוך הנוסחה הינו מספר יחידות היציאה הנדרש (ברוחב 55 ס"מ) בכל בית העסק.

לדוגמא:

אולם המכיל 200 מ"ר – בכדי לחשב את רוחב פתחי המילוט, נחלק 200 באחד מהפרמטרים העליונים .
נחלק ב-90 כאשר היציאות הינן ישירות אל החוץ = אל הרחוב.
נחלק ב-60 כאשר היציאות הינן לא ישירות ודרך מדרגות או כבשים.
חשוב לציין כי קיימים דרישות סף נוספות בכדי לחשב את מספר פתחי המילוט:

לפי חוק תכנון ובניה נדרשים שני פתחים באולם, אם הוא עומד באחד מתוך שלושת הדרישות הבאות:

האולם גדול מ-100 מ"ר.
האולם מכיל יותר מ-60 איש בו זמנית.
האולם מכיל חומרים מסוכנים.
כלומר באולם עד 100 מ"ר נדרש רק פתח יציאה אחד בלבד, באולם המכיל פחות מ-60 איש נדרש רק פתח יציאה אחד. (בחומרים מסוכנים אין אנו עוסקים בתחום זה).
באולם המכיל עד 100 איש ניתן לקבוע פתחים ברוחב 90 ס"מ בלבד כמינימום.
באולם המכיל יותר מ-100 איש נדרשים פתחי מילוט ברוחב 110 ס"מ כמינימום.

להלן טבלה עבור כמויות קהל שונות בכל אחד מהאפשרויות:

באולם עם יציאות ישירות אל החוץ:

עד 360 איש – שתי יציאות ברוחב 110 מ' כל אחת (4 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ=4X90=360 איש).
עד 540 איש – שתי יציאות ברוחב 165 ס"מ כל אחת (6 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ = 90X6=540 איש).
עד 720 איש – שתי יציאות ברוחב 220 ס"מ כל אחת (8 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ = 8X90=720 איש).
עד 1080 איש – שלוש יציאות ברוחב 220 ס"מ כל אחת (12 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ = 12X90=1080 איש).

באולם ללא יציאות ישירות אל החוץ:

עד 240 איש – שתי יציאות ברוחב 110 מ' כל אחת (4 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ = 4X60=240 איש).
עד 360 איש – שתי יציאות ברוחב 165 ס"מ כל אחת (6 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ = 6X60=360 איש).
עד 480 איש – שתי יציאות ברוחב 220 ס"מ כל אחת (8 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ = 8X60=480 איש).
עד 720 איש – שלוש יציאות ברוחב 220 ס"מ כל אחת (12 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ = 12X60=720 איש).
עד 960 איש – ארבע יציאות מילוט ברוחב 220 ס"מ כל אחת (16 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ = 16X60=960 איש).
לפי הרוויזיה לחוק תכנון ובניה שנכנס לתוקף בשנת 2010 – חישוב רוחב פתחי המילוט מבוצע בצורה שונה שנקבע בצורה אמפירית (אמפירי=ניסוי וצפייה על קהל).
לפי השיטה הישנה עבור פתח ברוחב 135 ס"מ היינו מחשיבים אותו כפתח ברוחב 110 ס"מ מפני שרק שני אנשים יכולים לעבור דרכו בעת ובעונה אחת (2 יח' יציאה ברוחב 55 ס"מ).
לפי השיטה החדשה = עבור אולם במפלס הרחוב שבו היציאה ישירה אל החוץ – עבור כל אדם נדרש רוחב פתח של 0.5 ס"מ.
עבור אולם שלא במפלס הרחוב ושבו היציאה דרך גרמי מדרגות או כבשים – נדרש רוחב יציאה של 0.8 ס"מ.
בשונה מהשיטה הקודמת, רוחב הפתחים הינו מצטבר ואף רוחב של 135 ס"מ נחשב במלואו כחלק מיציאת המילוט ואנו לא "מבזבזים" רוחב יציאה החורג מיחידות של 55 ס"מ.
רוחב פתח שיכנס לחישוב מניין הפתחים יהיה ברוחב של 110 ס"מ נטו מינימום.

לפי הרוויזיה החדשה – נדרשים שני פתחים כאשר מתקיים אחד מהדרישות הבאות:

האולם גדול מ-100 מ"ר.
האולם מכיל 50 איש לפחות.
המקום מכיל חומרים מסוכנים וגדול משטח של 25 מ"ר.

מה קורה באולם שבו ישנם פתחים ישירות אל החוץ + פתחים דרך מדרגות?

ניתן דוגמא:

אולם בשטח כולל של 600 מ"ר המכיל שני פתחי מילוט ברוחב 220 ס"מ כל אחד.

במקרה זה נחשב מה תפוסת הקהל שיכולה להוצאת דרך כל אחד מהפתחים:

פתח הכולל מדרגות – נחלק את רוחב הדלת (220 ס"מ) במקדם 0.8 ונקבל 275, מספר זה הינו מקסימום כמות האנשים שיכולים לצאת דרך הפתח.
פתח המוביל ישירות אל החוץ – נחלק את רוחב הדלת (220 ס"מ) במקדם 0.5 ונקבל 440, מספר זה הינו מקסימום כמות האנשים שיכולים לצאת דרך הפתח.
אם נסכם את כמות האנשים שקיבלנו משני הפתחים נקבל – 440+275=715 איש.
היות ושטח האולם הינו רק 600 איש נקבל כי כמות האנשים המותרת באולם לא תעלה על 600 איש בו זמנית.
כלל נוסף חשוב בקביעת נושא תפוסות הקהל הינו המרחק בין שני פתחי המילוט בכל אולם המשמש להתקהלות.
בשונה מחוק תכנון ובניה הישן ברוויזיה החדשה ישנה התייחסות מיוחדת לנושא חשוב זה.
מרחק הליכה בין פתחי המבנה (כולל אוהל), הוא כך (לפי תרשים מס '1 ):
א. D/2 < X = אלכסון בין יציאות המילוט.
D = אלכסון הארוך ביותר בין שתי פינות בחלל.
X צריך להיות גדול מחצי D.
(הערה: בחישוב ה – X יש לחשב מאמצע הפתח הראשון לאמצע הפתח השני).

ב. במקרה ויש ספרינקלרים בחלל המשוואה משתנה: D/3 < X = אלכסון בין יציאות המילוט.
X צריך להיות גדול משליש D.

ג. גישה לפתח יציאה תהיה באמצעות מעבר או פרוזדור ולא דרך חדרים.

במקרים מסוימים תותר הגישה לפתחי יציאה דרך חדר אחד בלבד, בתנאי ששני החדרים משמשים לאותו תפקוד ואינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים.

אני מאחל לכם בהצלחה בהפקת האירוע.

הכותב הינו רמי שמש, מהנדס ויועץ בטיחות, מנכ"ל חברת רשגד חברה להנדסה ובטיחות בע"מ