סוגי במות, שימושים והמנעות מכשלים
מאת: רמי שמש

הבמה היא אחד המרכיבים החשובים ביותר באירוע. עליה מתקיים כל המופע. היא חייבת להיראות מספיק בולטת, בעלת תפאורה מושקעת, תאורה מתאימה המדגישה את השחקנים, והכי חשוב, היא אמורה לעמוד ולהחזיק מעמד כל האירוע, ללא כשלים וללא חששות מצד המופיעים בה והקהל, לאירוע מוצלח ובטוח. ישנן כמה חברות המספקות את הבמות וכן שרותי ההרכבה של הבמות. אילו סוגי במות יש בשוק? איך אנו יכולים לדעת שהבמות הורכבו כמו שצריך, ומסוגלות לשאת את המופע בבטחה? איך מתחזקים ומרכיבים אותן כראוי? איזו במה מומלצת?
עשיתי לכם קצת סדר לסוגי הבמות הקיימות בשוק, והדרכים הבטוחות להתקנתן. קיימים בשוק שני סוגים נפוצים של במות לאירועים:

1. במות פודיומים

במות אלו בנויות מיחידות בסיסיות של 122X244ס"מ או במידות "עגולות" של 120X240 ס"מ. אלמנטים אלו עברו שדרוג בשנים האחרונות והחברות שבונות במות עברו לפודיומים מפרופילים של 25X50 מ"מ המסוגלים לקבל עומסים של 750 ק"ג לכל מ"ר כפי שדורש תקן עומסים בישראל (ת"י 412). הפרופילים הישנים שהשתמשו בהם בעבר נבנו מפרופילים קטנים יותר 20X40 מ"מ המסוגלים לקבל עומסים של 200-250 ק"ג בלבד לכל מ"ר וכיום הם משמשים לריצוף שטחים בעלי גובה נמוך (0-20 ס"מולא כמות למופעים). להלן תמונה של פודיומים לפני הרכבתם.

2. במות לייהר

במות אלו הינן חדשות יחסית בארץ ומהוות שדרוג משמעותי לבמות הפודיומים הקיימים כיום. במות אלו בנויות מצינורות מתכת המתחברות יחדיו בנקודות צומת ייעודיות וכך ניתן להרכיב במה כמעט בכל גובה וגודל. במות אלו מצוידות בפטנט מיוחד של רגל טלסקופית אשר מאפשרת לגשר על כל תנאי השטח והופכת את הבמה לפלטפורמה יציבה במיוחד.

דוגמא לבמת לייהר המורכבת ממוטות ברזל:

במת לייהר מורכבת ממוטות ברזל המחוברת בבורג מיוחד (אוזן) אחד לשני.

חיבור הברזלים לבורג חשוב ביותר ליציבות הבמה.

שימושים נוספים בבמת הלייהר

מהלייהר ניתן לבנות מגדלים לשימושים שונים ממוטות הברזל. כגון במה, מגדלי תאורה, מגדל לרמקולים, גב במה, קירות הסתרה לרוח ועוד...

דוגמא לגלריה שבחרו לבנות אותה מהלייהר.

מלבד היתרון של יכולת נשיאת משאות כבדים את הלייהר ניתן להקים גם על משטחים שאינם ישרים. למשל על סלעים.

המנעות מכשלים

אני זוכר ארבע אירועים לפחות שבהם היתה שבירה של אוזני תמיכה או חדירה של רגל דרך הפודיום עקב חוסר בפלטת ברזל בקצה הרגל, דבר שהוביל לכשל במרכז רחבת הריקודים באירוע ולגידור של הרחבה ואיסור שימוש בה. תופעות אלו גורמות לעוגמת נפש רבה ומאידך כמעט ואין אפשרות לעלות עליהם בזמן הבדיקה בשטח. חוסר של אוזן יצוב בין שתי פלטות (אוזניים המחברות שתי פודיומים יחד) אינה ניתנת לבדיקה ע"י המהנדס בשטח וקיים מרכיב של אחריות למתקין הבמות שבודק לפני הרכבה את הימצאות האוזניים במקומם ואת שלמותם.
בקצה של כל רגל המחוברת לפודיום חלה חובה על התקנת פלטת ברזל האמורה למנוע מגע בין רגל הברזל לבין פלטת העץ העליונה, לאורך זמן הרגל עלולה למעוך וליצור שחיקה בפלטה עד לכדי חדירה של הרגל דרך הפלטה העליונה.

דמיינו את הסיטואציה של פודיום לרמקולים משני צידי הבמה שרגל כזו חודרת את פלטת העץ ומאבדת את יציבותה...
הרמקולים עלולים ליפול לכיוון האורחים או על המאבטח החזית הבמה ולגרום לפציעה, או חלילה לחדירת רגל בבמה באמצע רחבת ריקודים בחתונה או אירוע חשוב שמשבית את כל השמחה וחלילה עלול לגרום לפציעה של אחד האורחים באירוע. כאשר מגיע המהנדס לבדוק את בטיחות הבמה הוא אינו יכול לבדוק את כל אוזני התמיכה והחיבור של הפודיומים. הוא בודק את הימצאותם שלהרגליים ושל אלמנטי הייצוב של הבמה כדוגמת אלכסוני העץ או המתכת, אך אין באפשרותו לבדוק האם קיים כשל כל שהוא בכל אחד מהפודיומים, ולכן שיטה זאת נחשבת לבעייתית יותר כיום. במקרים כאלה רצוי שהמהנדס הבודק יגיע במהלך ההקמה לבדיקה. אני זוכר אירוע מאוד לא סימפטי לפני מספר שנים בהר הרצל בירושלים כחלק מהקמות לקראת העצרת המרכזית במקום שבו אחת החברות בנתה קיר קשתי באורך של כ-70 מ' ובגובה של כ-8 מ', הקיר כלל משקולות כנדרש ובחזית הקיר נבנה גשר תאורה עצום מימדים במפתח של כ-40 מ' ועליו נתלו מקרנים שהקרינו על הקיר הקשתי.
בשלב מסוים בזמן החזרות (יום לפני האירוע המרכזי) משוב רוח חזק מאוד (אפיק ים סוף) בעומס רוח של כ-130 ק"ג למ"ר החל לזעזע את היציבות של הקיר הגדול ואת היציבות של גשר התאורה בקדמת הקיר, מקימי הבמה הבינו כי כל היציבות של הקיר בסכנה והם טיפסו מהר ובעזרת סכינים יפנים חתכו את המסך הגדול בכדי שהרוח תוכל לעבור דרך הקיר, אך הדבר לא צלח והקיר שהיה קשור כמקשה אחת זז אחורה למרחק של כ-70 ס"מ בתוך כך שנשברו רגלי ייצוב אחוריים של הקיר והייתה סכנה של איבוד איזון ושיווי משקל של הקיר כולו.
אירוע זה חרוט היטב בזיכרוני כאירוע שנגמר בכמעט אסון ובהחלט יכל להסתיים אחרת, עקב כך אנו מקפידים על עריכת חישובים סטטים מדויקים ככל שניתן בהתאם למפת רוחות ועומסים מתקן 414 (תקן רוח) וקביעת כמות משקולות בהתאם לאופי המקום במפה.

ולסיכום

לכל שיטת בניה יש את היתרונות והחסרונות שלה. רצוי להתיעץ עם המהנדס לפני האירוע ולבדוק איזו במה מתאימה יותר לאופי המופע שלכם. רצוי לבדוק לפני האירוע עם המהנדס האם צריך לבצע חישובים סטטים לבמה. חשוב לתדרך כראוי את עובדי הבמה ומקימי הבמה ולוודא שהם מרכיבים אותה כמו שצריך, בבמות לייהר גדולות רצוי לקרוא למהנדס הקונסטרוקציה במהלך ההקמות בכדי שכך יוכל לעלות על כשלים עוד לפני שהבמה מוקמת לגמרי.

שיהיה לכם אירוע מוצלח ובטוח.