מאת: רמי שמש

לפני מס' ימים היינו עדים לעצרת הגדולה ביותר שהתקיימה במדינת ישראל. כ – 400,000 איש פקדו את כיכר המדינה בכדי למחות על יוקר המחיה ומחרי הדיור. האירוע התקיים ברחובות ת"א, כאשר לא ניתן היה לצפות מראש כמה אנשים יגיעו לאירוע. יש שאמרו שההסלמה שהתקיימה בדרום כשבועיים קודם לכן עשויה להשפיע על כמות הקהל, ויש שניבאו שזו אכן תהיה מחאה גדולה במיוחד.

כיצד מתכוננים לאירוע כזה מבחינת סידורי הבטיחות, כאשר אנחנו לא יודעים מראש כמה אנשים יגיעו, וכשיש סיבה להאמין שאכן מס' האנשים יהיה גבוה במיוחד? כיצד מונעים מגה אסון? איך מחליטים היכן לקיים אירוע בסדר גודל שכזה? ואילו סוגיות הקשורות לבטיחות הועלו ונפתרו? כל זה בכתבה שלפניכם.

תחילת הדרך

אנו מלווים את מארגני מחאת האוהלים כמעט מהעצרת הראשונה. בעצרת הראשונה, שהתקיימה ברחבת בית אריאלה בתל אביב, היינו עדים לאלפים בודדים של אנשים שהגיעו למחות, וערכו צעדה מרחוב רוטשילד עד לעבר בית אריאלה. האירוע השני התקיים ברחוב קפלן בת"א. שם היינו עדים להיענות גבוהה יותר של הציבור. כידוע לכולכם שלמה ארצי, בצעד חסר תקדים, החליט להירתם לטובת האירוע, ובמופע על במה אחת שרו ריטה שלמה ארצי ויהודית רביץ. הזמרים הנערצים ומארגני המחאה, הוציאו רבבות אנשים מהבתים, וקיבצו אותם יחד לאורך רחוב, שבשגרה אינו משמש כלל לאירועים. האירוע הונצח כהצלחה רבה, האווירה הייתה אופטימית ומחשמלת. באותו הרגע חשבנו שמעל רבע מיליון איש ששהו באירוע, היוו שיא השיאים בכמות האנשים המשתתפים באירוע כלשהו, לא ידענו שבקרוב מאוד שיא זה ישבר.

בחירת המקום לעצרת מחאת המיליון

לקראת עצרת מחאת המיליון, מארגני העצרת צפו כי כמות האנשים תגדל מאוד, ותגיע לכדי מאות אלפי מפגינים. המארגנים פנו אל המשטרה, והמשטרה ניסתה להניא אותם מקיום העצרת ברחובות ת"א מפאת החשש ממס' משתתפים רב מאוד ברחובות צרים, והציעה לקיים את העצרת באזור הספורטק בסמיכות לרחוב אבן גבירול. (היות וכיכר רבין המסורתי לקיום עצרות מסוג זה נמצא בימים אלו בשיפוץ, והכיכר מגודרת ומשולטת כאתר בניה ולא ניתן היה לקיים את העצרת בכיכר). מארגני העצרת לא התרצו, וחיפשו אתר חלופי שיהיה בתוך העיר ולא בפארק מחוצה לו. לאחר שהוצאנו מהארכיון תוכניות של כל העיר ת"א, האתר שנבחר היה כידוע ככר המדינה. היתרון באתר זה הינו השטח הגדול עליו הוא משתרע, ורחובות רבים המגשרים אליו.

לאחר קבלת תוכניות ממוחשבות ומדויקות של אתר האירוע, באדיבותה של עיריית ת"א ובעידודה, ניתן היה לגשת למלאכת הכנת תוכנית הבטיחות לאירוע. נערכו סיורי שטח בנוכחות כל צמרת המשטרה ממרחב ירקון, שכללו את מפקד המרחב מר יורם אוחיון, קצין אג"ם, קצין תחבורה, קצין רישוי עסקים, קצין סיור ואנוכי.

שטח כיכר המדינה מתפרש על כ 80,000 מ"ר לא כולל הרחובות הצדדיים. אם נכלול גם את שלוחות הרחובות הצדדיים נגיע לכדי 100,000 מ"ר לשימוש המפגינים.

כמות המפגינים

כמות המפגינים באירועים מסוג זה אינה ניתנת למדידה מדויקת. עפ"י רוב המספרים נעים ומשתנים לפי האינטרס של הגורם המפרסם. על פי רוב המשטרה מפרסמת מספרים נמוכים והמארגנים מפרסמים מספרים גבוהים. היות והאירוע אינו אירוע הכולל מכירת כרטיסים, או בעל ספירה בכניסות, לא ניתן לדעת בוודאות מה כמות האנשים שפקדה את הכיכר. אם זאת ניקח בחשבון כי שטח הכיכר בלבד והרחובות הסמוכים מהווים 100,000 מ"ר, וכן לא היה מקום לזוז, ובזמן שיא הרחובות אבן גבירול והרחובות הסמוכים לו היו גדושי אדם, הערכה כי היו באירוע 400,000 איש הגיונית.

רישוי לעצרת

ראשית, חשוב לציין כי עצרת ותהלוכה אינה פריט טעון רישוי. אלא בהסכמת המשטרה והעירייה בלבד. לכן לא קיימת חובה להוצאת רישיון עסק לאירוע, ואין חובה לקבוע את מס' המשתתפים לפני האירוע כשפותחים תיק רישוי. חשוב לציין כי אם בעתיד יחליט מישהו לקיים אירוע באותו המקום בעל מס' משתתפים זהה, יהיה עליו להוציא רישוי. וברישוי הוא עלול להיתקל בבעיה עם כמות כזו של אנשים, אז מי שנוכח באירוע הזה יכול להיות גאה, כי אולי הוא לא יהיה נוכח בעוד אירוע בסדר גודל שכזה. (מלבד מחאות).

חשוב לציין כי במקרה זה למשטרת ישראל הייתה עבודה רבה בדאגה לסידורי בטיחות לאירוע שלא נראה כמותו.

סידורי הבטיחות

מס' ימים לפני האירוע, ערכנו סיור במקום. בסיור הוחלט מה המיקום הטוב ביותר להקמת הבמה תוך התחשבות בכך שבאזור קדמת במה תהיה הצפיפות הגדולה ביותר, והסבירות ששם תהיה תקלה הינה הגבוהה ביותר אף היא. לצורך כך, הוחלט כי הבמה תמוקם בין רחוב ויצמן לכיוון דרום (שהיווה את ציר הפינוי לבית חולים איכילוב), בין רחוב ז'בוטינסקי לכיוון מזרח, שיהווה את ציר המילוט והפינוי לדרך נמיר ומשם לאיילון.

כל פרט ופרט באירוע נבדק בקפידה, עבר סיעור מוחות והבאת פתרונות מניסיון של אירועים קודמים. אחת הבעיות שהועלו הייתה כי לא ניתן לראות מה קורה במרכז האירוע. ולכן, הוחלט על בניית שלוש במות של תצפיתנים שהורכבו מאנשי משטרה כיבוי ומד"א.

תרחישים

מה קורה באירוע מסוג זה שבו הקהל גודש את הכיכר ופורצת חלילה שריפה באחת הדירות? איך מכבים שריפה כשרכב כיבוי לא יכול להיכנס לכיכר? איך מפנים אדם שהתעלף או חלילה נפצע מתוך כיכר הומה אדם? שאין גישה עם רכב אמבולנס?

העלינו תרחישים במטה המשטרה לאפוקליפסה (מגה אסון). נבחר אזור של פינוי פצועים, אזורים שבהם יעמדו רכבי החרום, נבחרו נתיבי הנסיעה, הוחלט אילו צירים יחסמו לצורך האירוע, הועלתה מצלמה מיוחדת לאוויר שתתצפת על כל הכיכר בזמן אמת, והועלה אף מסוק לאוויר שחג כל האירוע מעל הכיכר. לצורך אבטחת האירוע הוחלט על גיוס שוטרים בהיקף שלא נראה כדוגמתו. שוטרים מכל המחוז ובכלל זה מרחב גלילות מרחב יפתח מרחב ירקון ושוטרי מג"ב התפרשו על בלוקי רחובות שלמים מסביב לכיכר. נדמה היה כי לכל תרחיש המשטרה חשבה על פתרון. במעגל הרחב יותר של הכיכר הוצבו רכבים, משאיות ואוטובוסים שמנעו כל אפשרות גישה או כניסה של רכב מפגע. או רכב דורס.

שמח אני כי נפל בחלקי להיות חלק מהעצרת הגדולה במדינה ולתרום את חלקי בהובלת האירוע לידי כך שיסתיים בצורה בטוחה חלקה ומוצלחת. כמו כן, שמח אני שבמדינתנו הקטנטונת ניתן לקיים מחאות, תוך שיתוף פעולה בין המארגנים למשטרת ישראל והרשויות, שבידם היכולת להגן על המשתתפים ולשמור על בטחונם, בצורה מקצועית ומושלמת.

מאחל אני לכל עם ישראל שבעתיד הקרוב יהיה טוב יותר.