מאת: רמי שמש

לאחרונה היו מקרים רבים של שריפות בבנייני מגורים או במקומות ציבוריים אשר גרמו לנזק רב, לרכוש, לבני האדם, ואף גבו מחיר כבד בחיי אדם לצערנו הרב. כשאנחנו מתכננים מקום, במיוחד אם הוא מקום ציבורי, עלינו לקחת בחשבון שישנם חומרים דליקים יותר מחומרים אחרים, אשר עלולים להוות מלכודת אש במקרים מסוימים. כולנו יודעים שווילונות, שטיחים, ועץ, הינם חומרים דליקים. בכדי למנוע את דליקותם הרבה אנו משתמשים בחומר מעכב בעירה.

ובכן, מהו חומר דליק לפי התקן?

ישנם כמה דרגות עמידות אש החל מ-1 שהיא הדליקה ביותר כדוגמת נייר טישו, ועד לדרגה 6 שהיא העמידה ביותר כמו בטון. מכון התקנים הישראלי בודק את חומרי הגמר לפי שני תקנים עיקריים:

1. תקן - 755 הדן בעמידות חומרים לשריפה ומגדיר סוגים רבים של חומרים ומה רמת הדליקות שלהם. סימון הספרות לסיווג הכולל של חומרים בהתאם לאמות המידה הנקובות בתקן יבוצע כלהלן, משמאל לימין:

• דרגת התלקחות – ספרה ראשונה (סיפרה רומית).

• דרגת צפיפות העשן – ספרה שנייה.

• דרגת עיוות הצורה והטפטוף – ספרה שלישית.

• ציון הסיכון הכולל של הגזים הרעילים (...=n)

במקומות לאסיפה המיועדים להתקהלות אנשים, קיימת חובה כי חומרי הגמר יהיו בעלי עמידות של 3.3.IV לפחות.

2. תקן - 921 "השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה". תקן זה אינו מחייב. התקן דן במיון בנינים בהתאם לייעודם ובהתאם לגובהם ומפרט את הוראות השימוש בחומרי הבניה לפי תגובותיהם בשריפה כדוגמת: בית חולים, בתי ספר, מקומות להתקהלות, בתי מלון ועוד. תקן זה מגדיר עבור כל סוג של מבנה ועבור חלקים שונים במבנה כדוגמת רצפה, קירות, מעבר מילוט, חדרי מדרגות, מרפסות, מרתפים ועוד, מה רמת הדליקות שכל אלמנט צריך להיות.

חומרי גמר במקומות ציבוריים

חשוב מאוד כשמתכננים ובונים אולם, מועדון, מסעדה או כל מקום אסיפה אחר, שחומרי הגמר יהיו לפי הכתוב בתקן. כך ניתן למנוע עוגמת נפש רבה בשלבים האחרונים של הבניה ובהתנהלות מול ראשות הכבאות.חשוב מאוד שהאדריכל והקבלן – עוד בשלבי התכנון כשהם מיעדים חומרי גמר שונים למבנה – יתייעצו עם יועץ הבטיחות באם החומר מתאים לייעודו או לא, במיוחד בבחירת שטיחים, וילונות, ציפוי תקרות בחומר אקוסטי ועוד.

לא אחת נתקלתי במקומות שונים שהתקינו וילונות שלא היו חסיני אש ובעקבות זאת ברשות הכבאות ביקשו להחליפם בחדשים בעלי תו תקן כנדרש. בעבר נתקלתי במקרה מצער בו תקרות אקוסטיים היו עשויים מספוג שלא נשא תו תקן ובעלי המקום נדרשו להחליף מאות

מטרים של תקרה בחומר חדש, עוגמת נפש כלכלית לא קלה.

לעיתים, ניתן להתיז חומרים שאינם עמידי אש בחומר מעכב בעירה ולהביאם לרמת דלקות גבוהה העומדת בתקן. לדוגמא: אם נקח עץ אשר דרגת ההתלקחות שלו הינה רמה 2 ונתיז עליו חומר מעכב בעירה, נוכל להביאו לדרגה 5! (דרגה 5 זה ברזל, דרגה 6 זה בטון) שזו דרגה גבוהה מאוד.

האם על כל חומר ניתן למרוח חומר מעכב בערה?

את החומר מעכב הבעירה לא ניתן ליישם על כל חומר, ומכאן הכלל הראשון שיש להתחשב בו: האם החומר שעליו מתיזים הינו חומר סופג? במידה וכן ניתן לבצע זו, במידה ואינו סופג, החומר לא יוכל להיתפס היטב על המשטח ובמשך הזמן ייפרד ממנו. כמו כן חשוב לדעת כי חומר מעכב בעירה רגיש מאוד למים, במידה ואנו מיישמים את החומר בחוץ תחת כיפת השמים, הטל או גשם שוטפים את החומר ולאורך זמן החומר כבר לא יהיה יעיל, אולם לאירוע חד פעמי שמתקיים לילה אחד זה בסדר, אבל צריך לקחת בחשבון שככל שעוברים הימים החומר מאבד מהערך שלו. לא אחת ביצעתי בדיקות בקיבוצים ובמושבים שרצו להציב ערימות של חציר באתר האירוע כחלק מהתפאורה של המקום. כידוע ערימות של חציר הינם חומר דליק מאוד וקשה מאוד לכבות אותו מפני שהוא גורם לבעירה עמומה ופנימית בתוך גוש החציר. לשמחתי, ישנם חומרים מיוחדים מעכבי בערה, ידידותיים לסביבה שלא פוגעים בחציר מבחינת שימושו ולאחר האירוע ניתן היה אף לתת את החציר לבעלי החיים לאכול.

קירות חסיני אש

יועץ בטיחות אשר מלווה אתר לאורך שלבי בנייתו משלב דרישות רבות ומורכבות בתהליך הבניה. קירות חסיני אש הינם דוגמא לכך. קירות חסיני אש בנויים מבלוקים או מגבס וורוד אשר משולבים באתר במקומות רבים, בעיקר באזורים בעלי מטעני אש. בין מטבח לאולם האירועים או בין מחסנים למטבח ולאולמות אחרים קיימת חובה על התקנת קירות חסיני אש. במקרים אלו לא נוכל להתגבר על כך ע"י התזת חומרים מעכבי בעירה וקימת חובה על התקנת הקירות כנדרש. ליווי מבעוד מועד של יועץ בטיחות ימנע עוגמת נפש גדולה כאשר המקום יעמוד לפני פתיחה ולפתע רשות הכבאות תגיע עם דרישות של קירות ודלתות חסיני אש.

איטום פירים ומעברים

במבנים גבוהים קיימת דרישת גורפת של רשות הכבאות לאיטום פירים בין הקומות כדוגמת פירים למעבר צנרת או פירי חשמל. על פי רוב ארונות החשמל במבנה ממוקמים האחד מעל לשני בין הקומות. דבר זה נפוץ במיוחד במבנים שבהם הקומות מחזוריות כדוגמת מבני משרדים ובתי מלון. במידה ותפרוץ שריפה באחת מארונות החשמל במבנה הדבר עלול להוביל להתפשטות האש דרך הפיר קומה אחר קומה וכך להגיע לכל קומות המבנה, ולכן קיימת חובה על איטום הפירים ע"י בטון או ע"י חומר מיוחד אשר מתנפח וגורם לאיטום במקרה של שריפה.

הגנה על קונסטרוקציית פלדה וגגות במבנים

חומרים מעכבי בעירה יכולים להיות יקרים במיוחד כשמדובר בהגנה על קונסטרוקציית פלדה ועלות זו יכולה להגיע לכדי מאות שקלים למ"ר של החומר. ליווי של יועץ בטיחות בשלבי הפרויקט השונים יכול לחסוך כסף רב לבעל הנכס ע"י אפיון מדויק של הצרכים השונים והאזורים בהם נדרשת הגנת אש והיכן אין צורך.

כשהאנגר 11 בנמל תל אביב שופץ מחדש עלתה השאלה האם קיימת חובה על התזת חומרים מעכבי בעירה על קונסטרוקציית הגג מהפלדה. רשות הכבאות דרשה מערכות מתקדמות של שליטה באש ובעשן כדוגמת מתזים, גלאים, מפוחים לשחרור עשן וכמובן דרישות של חומרי גמר בעלי עמידות מתאימה. מאחר ובחוק תכנון ובניה מוגדר כי קיימת חובה על התזת חומר מעכב בעירה על גגות נושאים, כלומר, רק על גגות שקהל או אנשים עומדים עליהם, גילינו כי במקרה של הנגר 11 הגג אינו עונה להגדרה של גג נושא ולכן לא צריך היה להתיז בחומר מעכב בעירה וזה חסך כסף רב לבעל האולם.

בנית במות

כשבונים במות קבועות בתוך אולמות יש צורך להתיז חומר מעכב בעירה מיד לאחר הבניה ורק אחר כך לצבוע בצבע סופי. כמובן הצבע לא יהיה על בסיס טינר ומדללים אלא על בסיס מים בלבד. ככול שחומר מעכב הבעירה ייספג בעץ כך הוא יגן עליו טוב יותר.

אין ספק שתכנון מוקדם של המקום למניעת דליקות יכול לחסוך הרבה עוגמת נפש מול רשות הכבאות, והדבר החשוב ביותר, אתם דואגים לבטיחותם ולשלומם של האנשים המבלים ובמקום, העובדים שלכם, והכי חשוב עליכם.