לא אחת אני נדרש לחוות את דעתי המקצועית לגבי סוגיות בתחום האירועים ההמוניים ואני מוצא את עצמי חשוף ועומד ללא גיבוי הולם של חוקים או תקנים בתחום זה. המצב מפליא במיוחד לאור כך שחוק תכנון ובניה לא חל על אירועים המוניים ותקן אירועים המוניים (ת"י 5688) הינו תקן וולנטרי בלבד והוא בחזקת "תרצה תעשה, לא תרצה לא תעשה" יוצר מצבים אבסורדיים ולא הגיוניים שדווקא באירועים המוניים המרכזים אלפי אנשים יחד במקום אחד עם פוטנציאל היפגעות ו"כמעט אסון" גבוהים מאוד, אין איש מעוניין לקחת את הילד הזה לידים ולחנך אותו. וכמו שאמר פעם ל.רון האברד "ילד שגדל ללא הורים והוא בחזקת ילד של כולם, גודל להיות עבריין נוער".

חוק תכנון ובניה הינו חוק העוסק בהבטים תכנוניים של מבנים ובכלל זה מגורים, תעשייה, מסחר, מקומות להתקהלות ועוד. אולם נושא האירועים ההמוניים אינו נכלל במסגרת חוק זה, כל נושא האירועים ההמונים הינו בחזקת בן חורג לכל מערכת התכנון.

בשנת 2008 נכנסה הרוויזיה לחוק תכנון ובניה שבמסגרתה מדינת ישראל אימצה את התקן הפדרלי האמריקאי (NFPA) עם שינויים קלים כחוק מקומי. המיוחד בחוק החדש הינו הסדר וההקשר בין הסעיפים השונים של החוק, החוק הינו סדור, נהיר ומפורט מאוד לגבי דברים שמעולם לא נידונו בחוק הישן.

כל נושא ההתקהלות של אירועים המוניים מוחרג במפורש מחוק תכנון ובניה:

לאור כך אנחנו נשארים עם תקן אירועים המוניים כתקן יחיד שמנחה כיצד לנהוג ומהווה סוג של "מורה נבוכים" בתחום כל כך נפיץ זה.

בשנת 2006 היה לי הכבוד לכהן כיו"ר הוועדה לכתיבת התקן לאירועים המוניים מטעם מכון התקנים ומשרד התמ"ת דאז. במסגרת כתיבת התקן ניסינו להכניס תחת כנפי התקן את כל הסוגיות השגורות בעולם האירועים, נעזרנו לא אחת בתקנים בינלאומיים ואף העלנו על הכתב את הפעולות השגורות והטובות שהוכיחו את עצמם.

לעיתים די קרובות אני נשאל שאלות שגורות אודות הצורך באישורי מהנדס ודרך הטיפול הנכון בסוגיות רישוי באירועים המוניים כגון:

שאלה: מאיזה גובה צריך אישורי מהנדס לבמה?

תשובה: בתקן אירועים המוניים הגדרנו כי כל במה מעל גובה 40 ס"מ נדרשת באישור מהנדס. הרציונאל היה כי מעל גובה של 40 ס"מ הבמה נדרשת בחיזוקי אלכסון ומעל לגובה של 60 ס"מ נדרש להתקין מעקה לבמה. בכדי לא לגרום לטורח ציבור עבור במות הקטנות מגובה של 40 ס"מ הוחלט לציין זאת במפורש בתקן.

בתקן האירועים המוניים ניתנו מספר יוצאים מן הכלל כגון:

במה לרקדנית במידות של 1.2X1.2 מ' ובגובה 1.0 מ' אשר אינה זקוקה לאישור מהנדס. גזיבו במדות של 2X2 מ' אינו זקוק לבדיקת מהנדס. שמשיות באירוע אינם נזקקות לאישור מהנדס.

שאלה: אילו משקלים מותרים על במה או גשר תאורה?

תשובה: תקן עומסים אופייניים שימושיים (ת"י 412) מגדיר בצורה מפורטת מהם המשקלים שיש להתחשב בהם בתכנון של מבנים בנוסף על משקלם העצמי, למשל: בית מגורים צריך לעמוד בעומס של 150 ק"ג לכל מ"ר, בתי מלון – 200 ק"ג למ"ר, אולמות קולנוע ותאטרון בעלי מושבים קבועים – 400 ק"ג למ"ר, אולמות שמחה וריקודים – 500 ק"ג למ"ר עבור במות לאירועים נדרש שיעמדו בעומס של 750 ק"ג למ"ר.

תקן ישראל אינו מבדיל בין במות לאופרה או תאטרון בהיכל התרבות או במת תקליטן שמתקיים באיזה מטע אבוקדו בשטח, הדרישה לעמידה בעומס הינה כללית ויש לעמוד בהם. לגבי גשרי תאורה המצב שונה קצת, היות והפרמטרים שלנו משתנים לפי סוג וחתך הטראס, אורך הטראס וכמובן המשקל המותר לנשיאה משתנה כתלות במפתח.

כל יצרן של טראסים מפרסם טבלה עבור הטראסים שלו, הטבלה מבטאת סוגים שונים של מצבי העמסה על הטראס למשל עומס נקודתי או צמד כוחות הפועלים על הטראס, שלוש כוחות הפועלים על הטראס המרחקים שווים או עומס מחולק שווה של פנסים לאורך כל הטראס. בכל אחד מהמצבי העמסה השונים הללו ישנו עומס מותר ע"י היצרן לדוגמא:

ניתן לראות בטבלה המצורפת את העומסים של עומס נקודתי ועומס מחולק שווה על הטראס כתלות במפתח (מרחק בין רגלי הטראס), בנוסף היצרן מציין את השקיעה של הטראס עקב העומס המקסימאלי שיועמס עליו בכל אחד מהעומסים.

שאלה: מהם עומסי הרוח ואיך הם קשורים לאירועים?

תשובה: במדינת ישראל קיימת חובה על עמידה בתקן רוח (ת"י 414). בשנת 2009 בוצעה רוויזיה בתקן וכל שיטת החישוב של הפרמטרים השונים בתקן השתנו.

אחת הבעיות העיקריות מבחינתנו באירועים המוניים הינה העובדה שאין כל התחשבות לתכנון מבנה כדוגמת גורד שחקים אשר עתיד לעמוד עשרות רבות של שנים או מגדל מיתוג באירוע שיעמוד למספר שעות בלבד. התקן מתייחס לשניהם במידה שווה.

לאור כך אנו מוצאים את עצמנו, לא אחת, נאלצים להתקין משקולות רבות לייצוב המתקנים בכדי לעמוד בתקן הרוח. הדעות בנושא זה חלוקות בין המתכננים שכן פוקדים את מדינתנו הקטנה רוחות חזקות מאוד המכונות "אפיק ים סוף" המגיעות מהדרוםים (סוף) וחוצות את כל המדינה לכיוון צפון. רוחות אלו מופיעות בעיקר בחילופי עונות, בין חורף לקיץ ובין קיץ לחורף. ראינו השלכות של רוח מסוג זה באסון הר הרצל 2012 שם נמדדה הרוח באזור מצדה (בדרכה לירושלים) במהירות של 130 קמ"ש.

על פי התקן קיימים חמישה אזורים שונים שיש להתחשב בהם בחישובים לעומסי הרוח:

כל אזור קו החוף והערים לאורכה של המדינה נכללים באזור המחמיר ביותר "דרגת חספוס 0". שימו לב להגבלות וההערות בתחתית הטבלה שם התקן ממליץ ללכת במקרים אלו לחומרה בתכנון ולא לכיוון המקל. ההבדלים בפרמטרים הינם עצומים ועומסי הרוח לתכנון מגיעים לכדי 160-200 ק"ג לכל מ"ר מבנה, עומסים גדולים מאוד כתלות בגובה המבנה. עומסי הרוח הינם עומסים ממשיים וחשובים שאין להקל בהם ראש.

חשוב מאוד להעביר למהנדס הקונסטרוקציה של האירוע את כל מערך הבינוי החשוף אל החוץ בכדי שיבצע עליו חישובים סטטים מלאים. כל מגדל תאורה או הגברה, רשת צל, אוהלים וגב במה נדרשים לחישובים סטטים אלו, לכל מבנה ישנם את החישובים הנדרשים והדגשים האופייניים לו (רשת צל סובלת מבעיות של יניקה כלפי מעלה, גב במה ומגדלים מהיפוך וכו').

שאלה: מאיזה גובה צריך מעקה לבמה?

תשובה: סוגיית המעקה לבמות אירועים הינה שאלה ללא תשובה אחידה וברורה. ראינו כי חוק תכנון ובניה אינו חל על אירועים המוניים ובנושא מעקות אנו פונים לתקן מעקות (ת"י 1142) אולם להפתעתנו כי רבה אנו מוצאים כי:

אולם אירוע המוני מוגדר (בגלל הארעיות שבו והענף הכי דומה לו) כאתר בניה, הבמות והמגדלים משמשים לא אחת כפיגומים ובמדינות רבות ומתוקנות סוג הבניה של המגדלים כדוגמת לייהר ודומיו משמשים כתבניות יציקה, פיגומים ובמות עבודה בענף הבניה.

אם כך לפי מה נפעל? האם ניתן לומר שאם חוק תכנון ובניה אינו חל, אזי תקן מעקות אינו חל אף הוא? במקרה זה, בהעדר תקן, אנחנו פועלים על פי תקן מעקות כאילו מדובר במבנה המוקם באתר בניה ונותנים עליו את כל ההגבלים לפי פקודת הבטיחות בעבודה והנחיות לבניית פיגומים. במקומות אלו מוגדר כי יש להתקין מאחז יד עליון בגובה העולה על 105 ס"מ, אזן תיכון (תיכון=אמצעי, בינוני, שנמצא בין לבין) ואזן רגל במותקן בתחתית המעקה.

על פי רוב באירועים אנו מתקינים את המעקות לכל במה מעל גובה של 30-40 ס"מ כאשר מדובר בבמות ישיבה. למרות שתקן מעקות מדבר על התקנת מעקה מגובה של 60 ס"מ בלבד, אני מוצא כי קיימת חובה באירועים המוניים להתקין מעקות גם בגובה של 30 ס"מ (ישנם אנשים מבוגרים באירועים, אנשים צורכים לעיתים אלכהול, התאורה עמומה ומתחלפת ועוד). על פי רוב המעקות בהיקף האירוע מצופים בבד בכדי להסתיר את לוחות העץ המרכיבים את המעקות דבר שפותר לנו את הבעיה של נפילת ילדים מרום הבמה.

במידה ויש לנו הפרשי גבהים הנמוכים מ-60 ס"מ אני מחייב להתקין מעקות. אולם גובה המעקה לא חייב להיות תיקני, כלומר, במקומות בהם הפרשי הגובה עולה על 60 ס"מ, קיימת חובה על התקנת מעקה בגובה מעל 105 ס"מ, במקומות בהם הפרשי הגבהים קטנים מ-60 ס"מ ניתן להתקן מעקה בגובה של 70-80 ס"מ בלבד, גובה מעקה זה מונע נפילה של אנשים ומבצע את העבודה בצורה נפלאה ומאידך אינו מסתיר את התרחשות האירוע. גובה שולחן ממוצע הינו 70-75 ס"מ, מעקה בגובה זה אינו מסתיר את הנוף ומאידך מהווה את חיץ נגד נפילה.

חשוב לא להתקין מעקה בגובה נמוך מזה שכן אם המעקה נמוך מדי הוא בעצמו מהווה מכשול.

לא אחת אני נשאל על מקרים בהם ישנה במת הושב לקהל הסמוכה לקיר, מאיזה מרחק מהקיר קיימת חובה להתקין מעקה ומאיזה מרחק הקיר עצמו מהווה מעקה? אני לצורך תשובתי נעזר בתקן פיגומים. בתקן זה מוגדר בצורה ברורה, כי בעת התקנת פיגום בהיקף בניין, אסור שהפיגום יעלה על מרחק של 20 ס"מ מהבניין אחרת, יהיה צורך בהתקנת מעקה בין הפיגום לבניין.

גם במקרה שלנו, מרחק של עד 20 ס"מ הינו סביר ולא מאפשר נפילה בין הבמה לקיר ומרחק גדול יותר יצריך מעקה תקני בגובה 105 ס"מ לפחות.

שאלה: מאיזה גובה חייבים להתקין מעקה בבמת מופע?

תשובה: לא אחת יועצי בטיחות דורשים להתקין מעקות בבמות מופעים החל מגובה 60 ס"מ, כמובן שבקידמת במה אין צורך להתקין בכדי לא להסתיר את האומן, אך מהצדדים ומאחור התקינו מעקות אלו.

בחוק תכנון ובניה ישנה הנחיה לגבי במות מופעים:

ניתן לראות כי מעקות בזמן חזרות וכו' יש להתקין בבמות מעל גובה של 120 ס"מ וניתן לפרקם בסמוך לזמן המופע.

בבמות המשמשות לחופות או המכילות קהל על הבמה יש להתייחס אליהם כמו במות הושבה ולהתקין מעקות כבר מגובה של 30-40 ס"מ.